אני זוכר בילדותי שהייתי אוהב לראות את הסדרות של בולי איש השלג. דמות חביבה ואדיבה שעוברת שלל עלילות באזורים הפסטורליים והמושלגים. הרבה אני כבר לא זוכר מאותם סדרות אבל לפתע, דווקא בחנות של מאכלים אתיופים נזכרתי באותה דמות לבנה. שם ניתן למצוא צמח בשם בולי. מדובר בגרגירים בהירים שלכל אחד מהם יש נקודה חומה-שחורה, או שתיים כאלו.
בהתחלה ניסיתי להכין את אותם גרגירים לאכילה על ידי טיגון, בזהירות הבאתי כמה גרגירים כאלו לתוך פי וראיתי שהם קשים מדי. ניסיון שני היה לטחון את אותם גרגירים לאחר הטיגון, ניסיון זה גם כן כשל, לעיסת העיסה שנוצרה גרם לסתם אי נעימות. כל מה שנשאר הלך לפח.
ניסיון נוסף היה להשאיר את הגרגירים בתוך מתקן הנבטה שקניתי בבית טבע, כל יום או יומיים החלפתי את המים. לאחר כמה ימים בישלתי את הגרגירים באש גבוהה בתוספת שמן ומים. לאחר מכן הגרגירים היו רכים מאוד ואכילים. הטעם היה בינוני פלוס. היה משהוא מיוחד במרקם שלהם. הייתה לי תחושה בריאה לאחר הארוחה. בסוף העקשנות השתלמה.
